<h1>ארחות חיים הלכ' שבת סימנים ר"ו—ר"ז</h1>
<h2>דף מז:</h2>
נר שאחורי הדלת לא יפתח וינעול כדרכו דהא לייט עלה אביי אבל לפתחו בנחת מותר דהא אין מתכוין לכבות ולא הוי פסיק רישיה וכן פסק הרמב"ם ז"ל. והמכבה משום איבוד ממון חייב אבל מותר לגרום לכבות להציל כגון לעשות מחיצה בכלי חרס חדשים מלאים מים שודאי הן מתבקעין ומכבין. וכופין את הקערה ע"ג הנר שלא תאחוז בקורה ונותנין כלי תחת הנר לקבל ניצוצות לפי שאין בהם ממש וי"א שמכאן ראיה להתיר לתת כלי תחת הנר לקבל פחם שבראש הפתילה שקורין מוקי"ץ וי"א שאין מכאן ראי' להתיר לפי שבזה יש ודאי ממש ואיכא ביטול כלי מהיכנו משא"כ בניצוצות מיהו אפי' לקבל ניצוצות אין נותנין בו מים אפי' מע"ש והטעם לפי שמותר לתת הכלי ואפי' בשבת ואם נתנו בו מים מע"ש הרוא' אותו במים סבור שנתנוהו שם בשבת לפיכך גזרו ע"ש אטו שבת. ויש שהקשו היאך נותנין מים בעששיות של זכוכית מע"ש ולא קשיא שהרי אמרנו שאינו אסור בע"ש אלא כדי שלא יתנו שם בשבת והך גזירה לא שייכא בכלי שהודלק בו שהכל יודעין שאסור ליגע בו משחשיכה. ומשום גורם כבוי לא ניחוש בהן לפי שזה הגורם נעשה מבע"י ועוד שאין זה גורם לכבוי דאדרבה הוא מבעיר ומבהיק יותר מפני המים שבשוליו.
<h2>דף קכ:</h2>
נר שאחורי הדלת לא יפתח וינעול כדרכו דהא לייט עלה אביי אבל לפתחו בנחת מותר דהא אין מתכוין לכבות ולא הוי פסיק רישיה וכן פסק הרמב"ם ז"ל. והמכבה משום איבוד ממון חייב אבל מותר לגרום לכבות להציל כגון לעשות מחיצה בכלי חרס חדשים מלאים מים שודאי הן מתבקעין ומכבין. וכופין את הקערה ע"ג הנר שלא תאחוז בקורה ונותנין כלי תחת הנר לקבל ניצוצות לפי שאין בהם ממש וי"א שמכאן ראיה להתיר לתת כלי תחת הנר לקבל פחם שבראש הפתילה שקורין מוקי"ץ וי"א שאין מכאן ראי' להתיר לפי שבזה יש ודאי ממש ואיכא ביטול כלי מהיכנו משא"כ בניצוצות מיהו אפי' לקבל ניצוצות אין נותנין בו מים אפי' מע"ש והטעם לפי שמותר לתת הכלי ואפי' בשבת ואם נתנו בו מים מע"ש הרוא' אותו במים סבור שנתנוהו שם בשבת לפיכך גזרו ע"ש אטו שבת. ויש שהקשו היאך נותנין מים בעששיות של זכוכית מע"ש ולא קשיא שהרי אמרנו שאינו אסור בע"ש אלא כדי שלא יתנו שם בשבת והך גזירה לא שייכא בכלי שהודלק בו שהכל יודעין שאסור ליגע בו משחשיכה. ומשום גורם כבוי לא ניחוש בהן לפי שזה הגורם נעשה מבע"י ועוד שאין זה גורם לכבוי דאדרבה הוא מבעיר ומבהיק יותר מפני המים שבשוליו.
